היא הייתה מבוגרת ממנו בשנתיים. כשהם נפגשו הוא היה עלם מלומד בן 20 והיא, נערה בת 22 שנאלצה להתבגר בגיל צעיר מאוד. בבית הוריה של סבתי שרר עוני רב. מאבק יום-יומי עיקש התנהל על חימום הבית, לבוש נאות ואוכל ראוי ומזין לכל בני המשפחה.
בגיל צעיר מאוד יצאה סבתי לעבוד כדי לסייע בפרנסת הבית. באותן שנים סבא כבר היה תלמיד ישיבה מצטיין. מהר מאוד סבי וסבתי גילו שלמרות השוני הגדול ביניהם, כמעט מכול הבחינות, האהבה מגשרת על הכול.
כשסבתא שלי צעדה ברחוב, לא היה אדם אחד שלא סובב את ראשו כדי להביט בה – שערה השופע שצבעו כתום עז משך את העיניים וגנב את הלב. אך אף על פי שהיו לה מחזרים רבים, היא סירבה להינשא וככול שנקפו השנים הוריה דאגו מאוד. במושגי אותה תקופה נערה בת 22 נחשבה כבר אישה "זקנה" מכדי להתחתן ולהקים משפחה.
יום אחד, אחת השכנות סיפרה לאמה של סבתי שתלמיד מלומד וחכם מגיע לעיר. "אמנם הוא בעל גיבנת קלה, שאינה בולטת לעין, אך מספרים שבחור הגון הוא ושהמוניטין הטוב הולך לפניו" תיארה השכנה באוזני אמה. ואחר עוד הוסיפה כממתיקת סוד: "הבחור מחפש לעצמו שידוך ראוי…".
הרעיון של שידוך בתה עם בחור צעיר, משכיל ומצליח, מצא חן מאוד בעיני האם והיא ניסתה לשכנע את בתה ללכת לבית הכנסת ביום שבת כדי לשמוע את דרשת הבחור. אך סבתי שבדרך לא דרך גילתה את "פגם" הגיבנת, סירבה בכל תוקף ללכת לבית הכנסת.
בתשובה לעקשנות בתה, האם החליטה להזמין את הצעיר לסעודת ליל שבת, אבל כרמלה נותרה בעקשנותה ולא הסכימה לצאת מחדרה ואף לא הצטרפה לסעודת השבת.
פעם אחת, בנעוריי, ברגע של גילוי לב, סבתא סיפרה לי שהיא לא רצתה להכיר את סבא משום שהייתה מאוהבת בבחור אחר, אך בגלל עונייה, הוריו של הבחור לא הסכימו שהוא יישא אותה לאישה, ושלחו אותו הרחק, ממנה לאמריקה.
לאחר אותה ארוחת שבת, אימא של סבתא הייתה שבויה בקסמו של סבא יחיאל, והתחננה בפני בתה שרק תלך ותאזין לאחת מהרצאותיו. מכיוון שהאם לא ויתרה, סבתא התרצתה והסכימה ללכת לבית הכנסת.
עוד באותו יום, מיד כשסבתא נכנסה הביתה היא אמרה לאמה: "ובכן אימא, צדקת, ואני מוכנה ומעוניינת להכירו". סבתא סיפרה לי שברגע שסבא יחיאל עלה לשאת דרשה והתחיל לדבר, משהו בלבה התרכך.
לשונו הצחה, מבטו היוקד, וניצוץ החכמה שבער בו, כל אלו משכו את תשומת לבה וברגע אחד היא כבר לא ראתה שום פגם בהופעתו. רק הכריזמה שנבעה מהאישיות החזקה והסוחפת, בלטה לעיניה והבליחה פרפרים בקרבה.
עוד באותו רגע סבתי ידעה שהיא רוצה בכל מאודה להכיר את הצעיר הזה.
חיי הנישואים של סבא וסבתא עלו יפה מאוד. הם הושתתו על אדיבות, כבוד, תמיכה ובעיקר השלמה של אופיה של זו את אופיו של זה. האהבה ששררה ביניהם באה לידי ביטוי בשלל מחוות קטנות אותן קלטו עיניי. סבי למשל, אהב להציץ בפינת הרכילות העסיסית בעיתון שבו קרא, ומפני שסבתא לא ידעה קרא וכתוב, היה הוא נוהג להקריא בקול רם את הידיעות, כדי שגם היא תיהנה מהן. בסבלנות אין קץ הוא היה מתרגם עבורה מילה במילה ואף מסביר ומפרש.
סבא אהב מאוד את סבתא והיא השיבה לו אהבה. ייתכן כי בזכות השוני באופיים ובהשכלתם, גאתה אהבתם והצליחה מערכת היחסים ביניהם.
כל הזכויות שמורות לשירה רייז משולם. סופרת צללים.