"דלת הכניסה האוטומטית נפתחת ונכנס גבר צעיר, דקיק וגבוה. הוא לובש מעיל קצר עשוי מעור שחור, מכנסיים מקומטים מאוד בצבע ירוק-זית ונעלי עבודה גבוהות. שערו ארוך יחסית ופה ושם יש בו קשרים. מן הסתם לא הזדמן לו לחפוף את שערו בימים האחרונים. אולי זה עתה זחל ויצא מסבך שיחים עמוק, ואולי הוא מעדיף כך. הוא רזה, אבל נדמה שהרזון הוא תוצאה של תזונה לקויה ולא של אופנתיות. על כתפו תלוי נרתיק גדול ושחור של כלי נגינה: כלי נשיפה. חוץ מזה יש לו גם תיק צד מלוכלך. בתוך התיק תחובים דפי תווים וכל מיני חפצים אחרים. מעל לחיו הימנית יש צלקת קטנה שמושכת את העין. אולי נרגמה מחפץ חד שחרט בבשר. חוץ מזה אין בו שום דבר יוצא דופן. סתם בחור צעיר רגיל לגמרי. כזה שמעורר במבטי בו הרגשה שראה כלב משוטט, כלב טוב מזג אבל לא חכם במיוחד".
אחד מהסופרים האהובים עליי ביותר.