המרדף אחר התיאור המושלם

אני מאמינה שבנוסף לעלילה משובחת, הסופר או הסופרת צריכים לפנק אותנו בתיאורים, בדימויים ובמטאפורות מעוררי תיאבון.

 

ברוכים הבאים לאוסף שאני הכי אוהבת…

1. "האושר מוקף תמיד מלתעות פעורות. בתחילה האויב סמוי מן העין, כלל לא מעלים על הדעת את קיומו, ואין הוא מתגלה אלא לאחר שכבר נגס נגיסה הגונה."

רומן גארי – לאור אישה.

2. "היא מרגישה כגוש קרח שניתק מפני הנחל המוצקים והוא צף על פני החושך, מסורבל ומתנגש בקצות הדברים שמסביב. שביר נזיל וקר."

טוני מוריסון – חמדת. 

3. "העולם נראה לה גדול וריק הרבה יותר אחרי מותה של שרה, כמו אולם הופעות ענקי שהקהל יצא ממנו ורק היא נותרה לשוטט בו אבודה, וכן, אבלה".

ברבור הכסף. בנג'מין בלאק.

 4. "מקונדו היה בימים ההם כפר של כעשרים בתי־חומר וקני פרא, שנבנו על גדת נהר שמימיו השקופים זרמו בערוץ של חלוקי נחל, לבנים וענקיים כביצים טרום־היסטוריות."

מאה שנים של בדידות. גבריאל גארסיה מארקס.

 5. "כמו פועלת סובייטית במפעל פלדה המשכתי ללכת כל בוקר לפס הייצור, נתתי את מכסת השעות שלי וחזרתי הביתה."

בעלי לא בבית. מירב הלפרין

 6. "1/2 אינדיאנית עם גוף גמיש ומשונה, גוף נחשי ולוהט, ועיניים תואמות. קס היתה אש נוזלית מהלכת. היא היתה כמו רוח לכודה בתוך מסגרת שלא מצליחה לחסום אותה."

האישה הכי יפה בעיר. צ'רלס בוקובסקי.

 7. "האביב הראה את פניו בהדרגה מותחת, כחשפנית במועדון הממלאת את מרווחי הזמן שבין הסרת פריטי הלבוש בריקוד חושני שלאיש אין סבלנות לראות, בגלל הציפייה הדרוכה לפתיחתם של קרסי החזיה."

סוזנה הבוכייה. אלונה קמחי.

 8. בביתנו דל השומן נחשבו הרגלי האכילה שלי לעבירה על החוק. הוריי לא קנו שוקולדים יפים, כפי שלא היו נותנים אקדח באריזת שי לרוצח.

האהבה ממציאה אותנו. איימי בלום.

 9. "האותיות נראו ככבסים תלויים ליבוש על חבל, והיו דומים לתוי מוסיקה יותר מלסימני כתב."

מאה שנים של בדידות. גבריאל גרסיה מארקס.

 10. "פעם מחקתי הערות שוליים ממאות דפים בספר שרציתי לצלם (סיפור ארוך) ואחרי זה הרגשתי כאילו עשיתי ביד לענק במשך מאה שנה."

סופו של מיסטר Y. סקרלט תומס.

 11. "ראשו מלא עצים. ענפים שהוא מתנגש בהם. שיחים קוצניים שהוא מסתבך בהם. שבילים שלא מובילים לשום מקום. חיות שלועגות לו ובורחות."

האוהל. מרגרט אטווד.

 12. "הוא היה חמוד־על, בלי שום תוספות שמפריעות לריכוז, כמו דעות. ככה אני אוהבת אותם."

החיים על פי לובקה. מאת לורי גראהם.

 13. "הרגשתי בודדה. בודדה עד ייאוש, רעבה לחיבה, להוטה לליטופים ולגיפופים, כמהה, חייתית ורעבתנית כמו פיראניה."

"עשינו את זה בצורה המסורתית, מפותלים זה בזה ומריירים כמו צלופחים."

"ראיתי מולי את איאן, איאן לנצח, שדמותו הקפואה הוטבעה, על הרשתית שלי כמו בתשליל, דמות חבוקה בברזל מלובן שאפילו חודש שלם של אקסטות לא הצליח למחוק."

"יש לה אופי כל-כך הרמט עד שהיא נראית לי ארוזה בוואקום."

"יש הרבה גברים בודדים בעיר הזאת. את נותנת בעיטה והם זוחלים ויוצאים מתחת לאבנים."
מתוך: אהבה, פרוזאק, סקרנות וספקות. לוסיה אצ'וריה.

 14. "אובדנה של סופי התהלך חרש בבית כמו איזה יצור שקט בגרביים."

אלוהי הדברים הקטנים. ג'ון גילסטרפ.

 15. "היא התפוצצה בתוך חיינו כמו רימון ורוד וצמרירי, בוחשת במים העכורים, מעלה על פני השטח משקעים מרופשים של זיכרונות נשכחים, מנערת את רוחות הרפאים המשפחתיות ובועטת בישבניהן."

מתוך, כלה מאוקראינה או קיצור תולדות הטרקטורונים. מרינה לוויצקה.

 16. "הם לועסים את הבשר של ההערה הזאת, אומדים את טעמו ואת תכולת הוויטמינים שלו."

"לנדסמן משתופף ליד המיטה עוד רגע או שניים, אוסף את מחשבותיו כמו קבצן שרודף אחר מטבעות מתגלגלים לאורך המדרכה."

"אבל העברית שהוא יודע היא מהסוג המסורתי, זאת שאבות אבותיו נשאו אתם באלפי שנות גלותם האירופאית, שמנונית ומלוחה כמו חתיכת דג מעושן, שבשרו מתובל היטב ביידיש."

איגוד השוטרים היידים. מייקל שייבון.

 17. "מתחתיו נפרשת העיר, מכורבלת בשמיכה של ערפל מנומנם."

מתוך, הספר הזה יציל את חייך. א.א.הומס

 18. "מילים ורגשות הם מטבעות פשוטים. אם עושים בהם שימוש מופרז, ערכם יורד, בדיוק כמו שקורה לכסף. הם מתחילים לאבד את משמעותם."

"היא מברברת, מלהגת, מצחקקת. אלוהים אדירים, הוא חושב, הבחורה הזאת עם הטעם הפסידו-אינטלקטואלי הבלתי מתפשר שלה, העייפות מהחיים כביכול, הציניות המעושה שלה; היא דקה כמו חליפה בשמונים דולר."
"במהלך שגרם לו להרגיש כאילו גבריותו עוברת ניתוח שלאחר המוות בעודו בחיים."

"ושיין מרגיש שטיפת האוויר האחרונה נסחטת מגופו. הוא דו-ממדי עכשיו – שרטוט שטוח של האני המחוץ שלו."

"מהפכן הוא כיום איזה ילד שמצלם כל היום סרטונים של עצמו דוחף קוביות לגו לתחת ומעלה אותם ליוטיוב."

מתוך ריחם המתוק של הזיכרונות. ג'ס וולטר.