“Maybe there aren't any such things as good friends or bad friends – maybe there are just friends, people who stand by you when you're hurt and who help you feel not so lonely. Maybe they're always worth being scared for, and hoping for, and living for. Maybe worth dying for too, if that's …
"כרגע זאת את. אינני פריט נדיר ומסקרן, ידידתי. בעצם אני כן פריט נדיר ומסקרן, אך תצטרכי לומר הפריט הנדיר והמסקרן בה"א הידיעה. הטוב מכולם. רק הסקרנים ביותר משיגים פריטים נדירים ומסקרנים. ואת אישה בעלת סקרנות נדירה, את מציצה לתוך ארונות התרופות בחדרי האמבטיה של אנשים שאת בקושי מכירה, את מאזינה חמדנית, את מאזינה כפייתית, את …
"דלת הכניסה האוטומטית נפתחת ונכנס גבר צעיר, דקיק וגבוה. הוא לובש מעיל קצר עשוי מעור שחור, מכנסיים מקומטים מאוד בצבע ירוק-זית ונעלי עבודה גבוהות. שערו ארוך יחסית ופה ושם יש בו קשרים. מן הסתם לא הזדמן לו לחפוף את שערו בימים האחרונים. אולי זה עתה זחל ויצא מסבך שיחים עמוק, ואולי הוא מעדיף כך. הוא …
"לא צייתת לתמרור עצור. חלפת ביעף במעילון דמוי פרוות זאת, עם אוזניות הווקמן מהודקות לראשך. היתה הפוגה קלה בגשמים, והם כבר עמדו להתחדש. מעל צמרות עצי הדולב, מעל האנטנות, גדשו הזרזירים את האור האפרפר, עננות של נוצות וציוצים, כתמים שחורים מרצדים, הם השיקו כנפיים בלי להיפצע, נפוצו לכל עבר ושוב להתקבץ לגיחה מחודשת. מתחתיהם הניחו …
מאת: אלן ברדלי "החושך בארון היה שחור כמו דם קרוש. הן דחפו אותי פנימה ונעלו את הדלת. נשמתי נשימות כבדות דרך האף, ונאבקתי בכל הכוח להישאר רגועה. ניסיתי לספור עד עשר עם כל שאיפת אוויר, ועד שמונה כשפלטתי אותו לאט בכל פעם לתוך החושך. למזלי הן הידקו את המחסום כל כך חזק אל הפה הפתוח …
"פתאום גילית ארנבון נוסף יחד אתי. היה זה היחידי שפגשתי לכל אורך המעבר הנטוש. היה זה מרגנית, ויכולתי לראות מיד שמצבו חמור. הוא גמגם והתנשף, אבל היה מסוגל להמשיך. הוא שאל אם אני בסדר, אבל כל מה שעניתי היה: "מאיפה יוצאים?" 'אני אוכל להראות לך', אמר, 'אם תעזור לי'. אז הלכתי אחריו ובכל פעם שעצר …
טקסט אחד ליום – והפעם מתוך הסיפור בלטה של אתגר קרת "אני זוכר את הרגע שדרכתי עליה, את השינוי שהתחולל בי במכה אחת. הרגשתי את הכוח שמגיע ממנה עולה דרך הרגליים ומתפשט בשאר אברי. כל הפחד שהיה בי נעלם. ידעתי כי כל עוד אני עליה, כל מה שאעשה יכול רק להצליח. הכל התרחש בשבריר שנייה …
במסגרת פרויקט "הטקסט היומי שלי" קבלו את – אישה ישנה אני יושב במיטה בלילה ומאזין לך נוחרת פגשתי אותך בתחנת אוטובוס עכשיו אני משתאה מגבך לבן חולני ומוכתם בנמשים של ילדים כשהמנורה מפשיטה את העצב הלא פתיר של העולם מעל שנתך. אינני יכול לראות את רגליך אך אני יכול לנחש שהן רגליים מקסימות ביותר. למי …
"תחני צמוד אליו, לא ככה ממש צמוד.. ."והחניון הוא רק לשעתיים, רק לשעתיים". למבט שלה הייתה רק משמעות אחת –אם אני לא חוזרת תוך שעתיים בדיוקבמקרה הטוב היא מנקבת לי את הצמיגים.במקרה הרע היא לוקחת את המאוורר החלודודוחפת אותו לתוך השמשה שלי. היא מבקשת 13 ₪ תשלום מראש.אני מפשפשת בארנק ומגלה לחרדתי שהוא ריק."אין לי …
האדריכל בוב בורסון מספר שכאשר הוא החליט לכתוב בלוג, הוא בעיקר רצה למצוא עוד דרך להביע את עצמו. בוב שכנראה כבר ידע שהוא כותב לא רע בכלל, בוודאי לא תיאר לעצמו שתוך שנתיים בלבד הבלוג, כ- 250,000 גולשים. ייקראו, בכל חודש, את הבלוג שלו. בוב שלא פחד לגעת בנושאים שנחשבו לטאבו כגון: כמה באמת אדריכלים …